ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
28164-05,175135-05
24/11/2005
|
בפני השופט:
מאיר יפרח
|
| - נגד - |
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
|
הנתבע:
החבובות חנות הצעצועים שלי בע"מ
|
| החלטה |
הנתבע 3 (להלן:
"המבקש" או
"המחזיק") עותר לדחייתה על הסף של התביעה שהוגשה נגדו.
המדובר בתובענה לאישור עיקול. התובע (הוא המשיב) הגיש תביעה לאישור עיקולם של כספים הנמצאים (בין היתר) אצל המבקש. זאת, בהמשך לצו עיקול אשר הוטל ביום 20.2.2005 על ידי ראש ההוצאה לפועל בהרצליה, בגדרי בקשת ביצוע שטר שהוגשה ע"י השיב נגד טוטוקרד בע"מ ואח' (הם החייבים). להשלמת התמונה אוסיף, כי החייבים הגישו, ביום 21.3.05, התנגדות לביצוע השטר, אשר הועברה לדיון בבית משפט זה.
דחייה על הסף
טעמי המבקש לדחייה המבוקשת על הסף הם העדר סמכות עניינית ולחילופין, נוכח חלוף המועד להגשת התובענה דנן.
חוסר סמכות עניינית
ראשית טוען המבקש כי הסמכות לדון בבקשה לאישור העיקול מוקנית לכבוד ראש ההוצאה לפועל, במסגרת תיק ההוצאה לפועל בו ניתן צו העיקול ולא לבית משפט זה.
מנגד, מפנה המשיבה לפסק הדין בעניין בר"ע 2961/02
ימנה בע"מ נ' מולא
, דינים מחןזי כרך לג (10) 613, שם נקבע כי
"משהוגשה התנגדות לביצוע שטר, והתיק מועבר לבית המשפט אין לראש ההוצל"פ הנכבד סמכות לדון בבקשה המתייחסת להליך (כל הליך) שננקט לפני שהוגשה ההתנגדות. הסמכות נתונה לבית המשפט אליו הועברה ההתנגדות."
ואכן, דין הטענה להעדר סמכות עניינית להידחות. מרגע שמוגשת התנגדות לביצוע שטר (ולמצער - זו המוגשת במועד) מועבר "העניין" לבית המשפט המוסמך ודינה של הבקשה לביצוע שטר כדין כתב תביעה בסדר דין מקוצר (סעיף 81 א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967. להלן: "חוק ההוצאה לפועל"). "העניין" משמעותו לא רק ההתנגדות כי אם המחלוקת כולה ובשלמותה, לרבות ההתנגדות וכל ההליכים שננקטו עד הגשת ההתנגדות. משהוגשה התנגדות וההליכים עוכבו, רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני או להעניק סעד זמני אחר וכן לבטל או לשנות סעדים שהוענקו על ידי ראש ההוצאה לפועל עובר להגשת ההתנגדות. משעה שההתנגדות הועברה לבית המשפט, שוב אין לראש ההוצאה לפועל סמכות לבטל או לשנות צווים שניתנו על ידו עד להגשת ההתנגדות (ד' בר אופיר
הוצאה לפועל הליכים והלכות
(מהדורה שישית, 2005) 728).
פקיעת העיקול
לחילופין טוען המבקש, כי יש לדחות את תובענת המשיבה לאישור העיקול, נוכח חלוף המועד להגשתה. לטענתו, תשובת המבקש לצו העיקול נמסרה למשיבה לכל המאוחר ביום 23.3.05, ולפיכך, תובענתה של המשיבה לאישור העיקול, אשר הוגשה ביום 11.5.05 הוגשה באיחור, ובחלוף 15 הימים הקבועים בתקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:
"התקנות").
המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה כל עוד לא נודע לה על הגשת ההתנגדות, מצויים אנו בממלכת סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף זה, כאמור, אינו קובע מועדים כלשהם להגשת בקשה לזימון לחקירה בשל העדר מענה. על כן, מרוץ הימים המצויין בתקנה 378 לתקנות, מתחיל ביום בו נודע למשיבה על הגשת התנגדות והעברת העניין לבית המשפט. יצויין, כי המשיבה לא טרחה לציין, פוזטיבית, אימתי נודע לה על הגשת ההתנגדות והעברת העניין לבית המשפט. לעומתה, צירף המבקש לבקשתו אישור מסירה של ההזמנה לדיון בהתנגדות, מיום 12.4.2005.
דיון
עיקול נכסים שבידי מחזיק
תובע רשאי לעקל (זמנית) נכסים של נתבע המצויים בידי צד שלישי, "המחזיק". המחזיק צריך להשיב בכתב,
תוך המועד שנקבע בהודעה, אם נכסי הנתבע אכן מצויים בידיו ואם בכוונתו להגיש בקשה לביטול העיקול (תקנה 376(א) לתקנות).
הוראה מקבילה, המתייחסת לעיקול של נכסים המצויים בידי צד שלישי, על ידי ראש ההוצאה לפועל, קובעת סדר דין שונה במקצת. על המחזיק להגיש למוציא לפועל
תוך 10 ימים מהמצאת הצו, הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי דעתו יגיעו לידו בתוך שלושה חודשים מאותו יום (סעיף 44(ב) לחוק ההוצאה לפועל).
בקשה לאישור העיקול
עפ"י תקנה 378(א) לתקנות, רשאי התובע (מבקש העיקול), להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת לאישור העיקול תוך 15 יום מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק, או בתוך 15 ימים מתום המועד להמצאתה (מועד מסירת תשובת המחזיק נקבע, כזכור, בהודעה למחזיק).
הבקשה לדחיית התביעה בשל חלוף המועד להגשתה, דינה להתקבל. לא יכולה להיות מחלוקת כי
מניין הימים להגשת הבקשה לאישור עיקול צריך שיהא מעת הגשת ההתנגדות לביצוע שטר, וליתר דיוק: מרגע שנודע לזוכה - התובע על כך. לפני מועד זה, נמצא הזוכה בגדר חוק ההוצאה לפועל, אשר אינו מגביל בזמנים כלשהם את הגשת הבקשה לחקירת צד ג'. אם לא תאמר כן, עלול להיגרם מצב בו מחמת הגשת התנגדות לביצוע השטר, אין הזוכה יכול להגיש תובענה לאישור העיקול, שכן את עתירתו הגיש לאחר חלוף המועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, וכך נאלץ לעשות משום שההתנגדות הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת תובענה לאישור עיקול. למשל: העיקול הוטל אצל צד ג' - הוא המחזיק - ביום 1.1 והומצא לו באותו מועד. בקשת הביצוע הומצאה לחייב ביום 1.2. ההתנגדות הוגשה ביום 20.2 והומצאה לזוכה ביום 1.3. אלא שביום 1.3 כבר חלף המועד (הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי) של 15 הימים להגשת תובענה לאישור העיקול. הייתכן לסבור כי הזוכה החמיץ את המועד להגשת תובענה לאישור העיקול משום שהגיש אותה ביום 10.3.? לטעמי, התשובה לכך היא לאו רבתי.